בשנת 1943, במהלך מלחמת העולם השניה, קיבל טייס יפני, ששמו
נאהורה איגיסאקי, מכתב מאהובתו הבריטית, שבאותה תקופה נחשבה
ל"אויב" ע"י כל בני משפחתו, חבריו ושכניו. היה זה המכתב
ה"אנטי-שרשרת" הראשון. נאהורה לא ידע לקרוא אנגלית - ולכן ניצל
מהסכנה שהמכתב מביא עמו. הוא השליך את המכתב ממטוסו כשעבר מעל
ניו-יורק כשבוע לאחר מכן והמכתב נחת בפח אשפה בסמטה חשוכה
מאחורי מגדל האמפייר-סטייט. נאהורה בהמשך שירותו הצבאי ביצע
קמיקזה על ספינה של חיל הים האמריקאי ויצא ללא פגע, כיום ביפן
הוא נחשב לגיבור לאומי.
קבצן תושב ניו-יורק שחיפש אוכל בפחי האשפה בסמטאות החשוכות מצא
את המכתב וקרא אותו, הוא רצה לשלוח את המכתב לעשרה חברים אך לא
היה לו כסף לבולים, לכן החליט לשמור אותו למקרה שיתקע בלי נייר
טואלט. כעבור שבוע מצא הקבצן באחד מפחי האשפה בעיר טופס לוטו
מקופל בתוך נייר, הוא שם לב שהטופס זה הטופס הזוכה של אותו
השבוע. מאותו רגע חייו השתנו. את המכתב הוא השאיר בתוך החליפה
הבלויה שלבש כקבצן ואותה הוא שלח לניקוי יבש לאחר זכייתו
בלוטו. שמו של הקבצן לשעבר - דונלד טראמפ.
עובדת מכון הניקוי יבש "Dry-Clean-It" בדקה את כל הבגדים
שקיבלה לניקוי בתאריך 8.7.43, ובתוך החליפה של מר. טראמפ מצאה
את המכתב המקולל. את המכתב היא הראתה לבעלה, שון, כשחזרה הביתה
מהעבודה והוא החליט לשלוח למספר חברים שלו עותקים. כעבור שבוע
שון הופלל בשוד בנק ונלכד ע"י המשטרה, בכלא אנסו אותו חמישה
כושים גדולים. לאחר שנתיים השתחרר מהכלא והתקשר לכל חבריו
שאליהם שלח את המכתב, להפתעתו, כל חבריו זרקו את המכתב בטענה
שהם לא מאמינים באמונות טפלות, ורק חבר אחד שלו לא ידע אפילו
במה מדובר. בהמשך התברר ששון שכח לכתוב את המיקוד של החבר
הספציפי הזה ולכן היה עיכוב בשירות הדואר, ביום שבו המכתב הגיע
ליעדו, שון נדרס ע"י אמבולנס.
חברו של שון שקיבל את המכתב אחרון, נקרא קורקי, והיה לו תסמונת
דאון. קורקי גר בחווה במדינת טקסס. המטפלת שלו היא זו שראתה את
המכתב והיא החליטה לשלוח את המכתב לאמה. קורקי ניצל... ולהפתעת
הרופאים, תוך כמה ימים הבריא לגמרי מכל בעיותיו והפך לבן אדם
רגיל כמו כולם. המטפלת שלו חשבה שמזלה האיר לה כאשר העניקו לה
פרס על כך שעזרה לקורקי לצאת ממצבו הקשה, אבל עד מהרה התברר
שגם היא נפגעה מקללת המכתב. המטפלת, ג'ואנה, נפלה אל מותה
בתאונת סקי מחרידה בהרי האלפים.
אמה של ג'ואנה, שגרה בדטרויט, התאבלה על מות בתה ולכן אחיה,
בארט, טיפל בדואר שלה. בארט חשב שמדובר במכתב התאבדות ולכן שמר
את המכתב בתוך הכספת המשפחתית. אמה של ג'ואנה, ואחיה בארט
ניצלו.
בשנת 1966, נפטרה אמה של ג'ואנה ושאר ילדיה התחלקו בירושה. בנה
הצעיר צ'רלי מצא את המכתב בכספת ומשהו נראה לו לא בסדר. הוא
התחיל לחקור את מקורותיו של המכתב וכאשר גילה את קללת המכתב
החליט לקחת אותו למגדת עתידות. למכתב היו מנגנוני אבטחה
וכשצ'רלי נכנס למשרדה של מגדת העתידות היא ביקשה ממנו לכבות את
האור והוא התחשמל למוות לפני שהספיק להגיד לה באיזה נושא
הגיע.
המכתב נמצא על גופתו של צ'רלי ע"י השוטרים שבאו לאסוף ראיות.
בית המשפט הרשיע את החשמלאי בגרימת מוות ברשלנות. המכתב שימש
כראיה כי חלקו נשרף בגלל החום הרב שנוצר בגופו של צ'רלי
כשהתחשמל. המכתב נשאר בארכיון המשטרתי בתוך קופסת ראיות. בשנת
1970, עברה תחנת המשטרה למבנה חדש והשוטרים האחראים על הארכיון
סידרו מחדש את המחסן כדי לראות מה לא רלוונטי יותר. שוטר בשם
ג'יימס גולדינג מצא את המכתב וניסה לגרוס אותו, המכתב הפעיל
שוב את מנגנוני האבטחה שלו וידו של ג'יימס נקטעה במגרסה. המכתב
נשאר על הרצפה מוכתם בדם מתחת לארגז.
בשנת 1974 חואניטה מרטין, עובדת נקיון של חברת "MechCorps",
ששכרה את בנין המשטרה הישן, מצאה את המכתב. חואניטה הייתה
מהגרת בלתי חוקית ממכסיקו והיא חשבה שמדובר בראיה חשובה
שהמשטרה השאירה בטעות ושלחה את המכתב לאחיה הקטן במכסיקו.
כעבור תשעה חודשים נולד לה בן, היא קראה לו ריקי, כיום ריקי
הוא זמר ללא כשרון.
מיגל, אחיה של חואניטה קיבל את המכתב ושמר אותו כי חשב שיביא
לו מזל. הוא סיים את לימודיו לתואר ראשון במדעי המחשב
בהצטיינות והוא חש שהוא חב את ציוניו למכתב. כעבור שבועיים הוא
היגר גם כן לארצות הברית וניסה למצוא עבודה בעמק הסיליקון. הוא
הגיע לחברת מחשבים חדשה בראשותו של אנדרו צ'ייס. אנדרו ערך לו
ראיון קבלה והחליט שמיגל מתאים לחברה.
החברה של אנדרו הצליחה מאוד ומיגל התקדם לתפקידים בכירים
בחברה. לאורך כל השנים שמר מיגל על המכתב וידע שבמכתב טמון סוד
כוחו. בשנת 1998 מיגל שמע שיר של ריקי והוא החליט שהוא יגמול
לאחותו על הטובה שהיא עשתה לו ושלח לה עותק של המכתב בתקווה
שתזכה למזל טוב יותר. זו הייתה הטעות הגדולה של חייו, כעבור
שבועיים ברברה, אשתו של מיגל התחילה רומן עם גורדון צ'ייס, בנו
של אנדרו צ'ייס. ברברה סיפרה לגורדון שמיגל מאמין שהמזל שהיה
לו בשנים האחרונות הגיע בעקבות המכתב. גורדון ביקש ממנה שתביא
לו עותק מהמכתב. ברברה אמרה לגורדון שהיא תיקח את המכתב המקורי
פשוט ותתגרש ממיגל ואז היא וגורדון יוכלו להתחתן.
בינתיים, קיבלה חואניטה את המכתב ממיגל והחליטה שהפעם היא
תשמור עליו אצלה. כעבור כמה חודשים התפשטה מחלה נוראית בכל
העולם ואנשים תמימים בכל רחבי תבל התחילו לאהוב מוסיקה בסגנון
של בנה, ריקי.
לאחר חתונתם של גורדון וברברה, החליט גורדון להקים חברת
סטארט-אפ שתתחרה בחברה של אביו ובשנת 2000 כשסיים להקים את
החברה הוא רצה שלכל העובדים של החברה החדשה, ושלכל הלקוחות
יהיה מזל טוב ולכן החליט לסרוק את המכתב ולפתוח באתר האינטרנט
של החברה עמוד שמוקדש כולו למכתב ה"אנטי-שרשרת".
כעבור שבועיים התחיל משבר ה"היי-טק" וכל חברות הסטארט-אפ נפלו.
גורדון שהבין שהוא הגורם למצב החליט לשים קץ לחייו וקפץ מגשר
לנהר כשהוא קשור ברגלו לכדור במשקל 50 ק"ג.

במשך השנים חוקרים רבים ניסו לגלות את סוד כוחו של מכתב
ה"אנטי-שרשרת" אך ללא הועיל. אך חקירותיהם לא היו לשווא. בשנת
1960 גילה חוקר מיסטיקה מניו יורק שבשנת 1943, כמה ימים לאחר
הפצת המכתב הראשון, הופץ מכתב נוסף, שניסוחו אינו ידוע. המכתב
הנוסף נשלח ממקור לא ידוע בבריטניה לביתו של ניקולס ג'קסון,
תושב ניו יורק. ניקולס נתן עותק מהמכתב לבעל תחנת הלוטו הסמוכה
לביתו. בעל תחנת הלוטו נתן לו בתמורה טופס לוטו בחינם. באותו
הערב התקשר בעל תחנת הלוטו לניקולס ואמר לו שהמכתב נושא עימו
קללה, ניקולס החליט להיפטר מהמכתב אך במקום לזרוק את המכתב,
הוא בטעות זרק את טופס הלוטו שקיבל. בעל תחנת הלוטו וניקולס
שמו את שני העותקים בתוך בקבוק וזרקו את הבקבוק לים. כעבור
שנתיים מצאה אליזבט, שהתברר שהיא הייתה אהובתו של נאהורה את
הבקבוק בחוף במערב אנגליה. באותו הרגע חטף ניקולס התקף לב
והוזעק אמבולנס למקום. מיקומו של בעל תחנת הלוטו אינו ידוע עד
היום.

במשך הזמן התחילו עוד מספר מכתבי "אנטי-שרשרת", כל היודע דבר
בקשר להימצאם מתבקש לא להתערב.
ראו הוזהרתם! אל תעבירו מכתב זה הלאה!