|
אמצע של שירותים
הקירות הלבנים
והאור צהוב
קירות כה קרירים
מקום לא לאהוב
בסיסיות מהולכת
מחשבה מרוחקת מדיי
עם זאת באמצע
אך לברוח כדי
קירות ישנים
את קורי העכביש
הם סובבים
המנורה מתפוצצת
ואני עדיין בפנים
והאור אותי חודר
הכאב כלל אינו מורגש
הזכוכית בתוכי
ואצבעותיי ללא מרגש
דלת נפתחת
מובילה אותי לקירהשני
דמותי משתקפת
ומסתירה מבטי
ואני עומדת מולו
מול אותו קיר עצום
בוהה במבטי
כשמאחוריי הוא עלום
מתקרבים אליי
ואתה כל כך מוגן
גופי נמחץ עכשיו
באותו קיר לבן |
|
|
כשאני אהיה רופא
חשוב, אומר תמיד
איך נתנו לי
הזדמנות בבמה
חדשה לפרסם את
היצירות שלי.
אזכר בעונג כיצד
חיבק אותי
הציבור בהתעלמות
מוחלטת.
כיצד בועז התעכב
בפרסום היצירות
הפוסטמודרניסטיות
שלי.
אז לא כולם
יכולים להיות
סופרים.
אבל תעשו לעצמכם
טובה, אל
תתאשפזו בארץ.
פרנקנשטיין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.