המכנסיים נחים מגוהצים מוכנים על השידה
לא אכלתי כלום כל היום
והחיוך שקניתי מוכן לפעולה ואני יוצאת
לכבוש את העולם
תיכף תראו מה זה.
מה שאת זה מה שאת משדרת, אמרו לי
אבל אני לא מבינה
אני לא רדיו
ואז הלחות באויר מסלסלת כבר את השיער, שכל כך רצה להיות חלק
ואני נכנסת פנימה
המכנסיים מקומטים כי רצתי כל הדרך,
להיות בזמן.
איזו הקלה,
לפחות החיוך נשאר במקום.
אני נבהלת לראות שכולם סביבי קנו חיוך
הרבה יותר יפה
ואני נזכרת ובכל הכוח
מנסה לשדר
מנסה להעביר את הגלים האלה שאפילו
אין לי מושג איך הם נראים, ואיך הם מרגישים
אבל הרעש כאן בפנים מכלה את הכל וגם החיוך
מתחיל להכאיב לי בפנים
נראה לי שבצד שם
הרבה יותר נחמד
תמו שידורינו. |
