|
ואולי אני בעצם לא כאן
מאבדת עוד פיסה מהזמן
שנעלם, אני לא יודעת לאן
ונגמר עוד לפני שהתחיל
ויום שעובר מזכיר לי דברים
שנראים כמו היו בעולמות אחרים
אני לא יודעת על מה כולם מדברים
השתיקה שלי אומרת הכול
ואת אומרת שאפשר למצוא פתרון
שהמוות הוא לא מוצא אחרון
ואפשר לחיות אחרת, לחיות נכון
ולמות נכון, אפשר? |
|
|
כיתה, זה סלוגן.
סלוגן ילמד
איתנו מהיום.
בואו נאמר כולם
ביחד סלום
לסלוגן:
("שלום
סלוגן!")
טוב, סלוגן, אתה
יכול לסבת ליד
רעות.
("אוף, לא רוצה
לשבת ליד הילד
החדש... הוא
מתחכם...")
רעותי, מה
סמעתי? צאי
מהכיתה! תחכי לי
ליד המנהלת
ותחסבי טוב טוב
על מה שאמרת.
בוא מתוק, תשים
את הילקוט
סלך... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.