(לגרסא האקוסטית : http://stage.co.il/Stories/333041 )
תני לי דקה לנשום,
את האוויר שהותרת אחרייך.
ממש כמו בסרט, הצבע הופך
לגוונים של שחור ולבן.
עוד שנייה היא תימוג,
צללית דמותך, עוקבת פסיעותייך.
השכם עם שחר העתיד ישתנה,
לימים של עצב.
את הדמעות הכי טובות
נתתי לך כשהלכת
ורק הותרת חלל גדול,
אפור וקר, בתוך חיי.
את הדמעות הכי טובות...
נתתי לך.
הישארי עוד דקה
ונוכל לגמוע מבט אחרון.
עד שתפני,
אל השביל שיוביל
אותך הרחק, מצעדיי.
השאירי רגע של חום,
במקום החורף שהכנסת אחרייך.
כמו בכל שנה, עונות מחליפות,
את צבעי האדמה.
את הדמעות הכי טובות
נתתי לך כשהלכת
ורק הותרת חלל גדול,
אפור וקר, בתוך חיי.
את הדמעות הכי טובות...
נתתי לך.
10.7.02 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.