המסע מתחיל, הספינה עומדת
מוכנה להפליג למרחק.
הגלים מכים, משתקפים בשמש
והרוח שורקת למפרש
המלחים מותחים את החבל
המשקיף צועק: "אפשר"
והעוגן מתרומם מהחול.
הקברניט סופר שכולם הגיעו
מוכנים להפליג אל הים
הגלים מכים, משתקפים בשמש
והרוח שורקת למפרש
ברציף מניפים ידיים
צועקים להתראות
כי עכשיו מפליגים רחוק.
הים גועש ורוח סערה
כולם מתגעגעים לאדמה
הגלים גבוהים והרוח פרא
מנסה רק לבלוע אותם
הסיפון נטוש, כי כולם למטה
מתחבאים, רועדים בתוך התא
אבל הם לא מרימים ידיים
הסופה עוד תרגע
כי אותם היא לא תוכל לעצור
הים גועש ורוח סערה
כולם מתגעגעים לאדמה
ציפורים שרות כשנגמר הבכי
אז תמיד מתחילה התקווה
גלים מלטפים, משתקפים בשמש
והרוח שוב שרה למפרש
המלחים כולם ביחד
מזמרים ניגון עתיק
כשהעוגן מורד אל החול
כשים גועש ורוח סערה
אנחנו לעולם לא ניכנע
גם אם מתגעגעים לאדמה
הים הוא החיים, הוא הנשמה.
הוקלט אצל דן שלו... תודה... |