אין לי אמונות. אין לי עקרונות. אין לי דבר לעלות לגרדום למענו.
ואולי לא נועדנו להיות מאושרים, אלא יצרנים ופעלתנים. אושר הוא רק פידבק, משוב
על פעולה, שנועד לגרום לנו להמשיך בה. אי-אפשר פשוט להיות מאושר. צריך לעבוד.
או שתקחו סמים.
והאמת היא שהבחירה בקבלת המציאות המוצגת נמצאת בידנו, אבל זו בחירה חסרת
משמעות מפני שאף-אחד לא שולט במספיק ידע כדי לקבל החלטה אמיתית וכנה. בסוף היא
באה מרצון לספק ראיית עולם כזו או אחרת ולהצדיק את המעשים שלנו.
"אני לא מניח שקרה משהו רע לאלו שעלו לרכבות," אמר סבא שלי לאחיו, ובמורד
המסדרון צחקו אלפי פקידים גרמניים. זו הייתה שואה.. במובן הטוב של המילה.
(לא, אני לא מניח)
אגב, אלו מכם שלא מזהים את הציטוט בתמונה, הוא שייך לטימות'י לירי.
