New Stage - Go To Main Page


החום המתלהט הפך עם הזמן לנשימות עמוקות וקרות
התשוקה המתפרצת הפכה לתשישות
שיכרון החושים הפך בסך הכל לאובדן תמימות
האינטימיות הפכה לסטנדרטיות
וגופו הפך למקום מרוחק
המיטה שלנו היא המקום הכי בודד שאני מכירה, אף על פי שהוא נמצא
בה בכל לילה
איך אפשר להיות כל כך ביחד אבל הכי הכי לבד?
אחרי כל כך הרבה זמן הוא הדבר היחיד שאני מכירה, ובכל זאת מבט
אחד בעיניו כדי להזכיר לי שהוא הדבר הכי זר לי בעולם
רק שיתחמם הקור, ותימס הצינה
שיגע בי ברכות, בעדינות, כמו פעם...
שהשעון ישוב לאחור, והזמן האבוד יתמלא
ששפתיו יחזרו לאדמומיותם וקפאונם ישבר
...אך הפצעים הגלידו, ונותרו רק הצלקות למזכרת
צלקות מאהבה שפעם נשמה ופעמה בכל יופיה
והשאירה אחריה מזכרות מכוערות כתשלום לכך שהופיעה בחיינו...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 13/8/01 19:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בריג'יט טאקה

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה