לי בת משה / הרהורי שווא |
"אלה ש
נותנים
כבוד מקבלים
כבוד"
טוני סופראנו
אני
סולחת לך בלב שלם
למרות ש
אני יודעת
הסליחה שלי
זניחה
לעומת ה
סליחה שלך ל
עצמך
"זה לא מכאיב לי
אתה רוצה לחוש
איך זה
מרגיש
אתה רוצה לדעת
לדעת ש
זה לא כואב לי"
וכל כך
רציתי כבר
ללכת הביתה ב
לילה השיכור הזה
מתוך ידיעה ברורה ש
הלילה אהיה
לבד בדירה
ואכתוב ל
עצמי את
עצמי כ
מעשה
אוננות
נפלא
אני רוצה לנסוע מכאן ל
אומן
להשתטח על
קברו של
רבי נחמן
להתבשם
רוחנית מ
ניחוחו של
חסיד
ברסלב צעיר
לשמח נפשו מתוך
מצווה
להעניק לו מ
חסדיי
עד ש
יאמר
תיקון הכללי
עבור כל המקומות
הצרים והדקים שאי אפשר
לבוא שם תיקון
ב
נשמתי
קולו המתוק של
אלוהים
יבוא אליי
אני כבר מרגישה
את זה ב
כל כיסאות ה
גלגלים ה
נפשיים שלי
הכתיבה שלי
חולה ב
קוצר נשימה
היא מתקשה להתמודד עם
משפטים ארוכי
טווח
או אפילו עם
הבטחה ל
השתנות
אחרי מספיק זמן
בעיר הזו
אני מבינה ש
תל אביב
היא סוג של
קיבוץ רק
בלי חרא של
פרות וש
חרא לפעמים
מושך אליו
יותר זבובים
מאשר
דבש
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|