ניתקתי את קו הטלפון בכדי שאוכל להתנתק קצת מהעולם , ובעיקר
ממנה.
נשכבתי על המיטה , מצצתי מהסגריה ומתחתי את כפות רגליי , מתרפק
על השקט שבראתי בקלות.
הלילה היה מנומס ושקט ופה ושם איזה צרצר הכריז על קיומו ,
שיהיה חשבתי לעצמי , לאמפריע לי , העיקר לא להתמודד איתה.
לפתע , ללא כל אזהרה ובניגוד לכל הגיון הטלפון צלצל. ולא סתם
צלצל , הקפיץ אותי , חנק אותי ועוד ציפה לתשובה.
בצלצול השישי העזתי להביט בחיבור לקיר וכלום. קו הטלפון מתפתל
כנחש על הרצפה הרחק מהקיר.
מבוהל אך מסוקרן הרמתי את השפורפרת - מי זה? ומיד חשבתי לנתק
בטרם אשמע קול שיציב את רף האימה במצב שלא אוכל להתמודד אתו ,
אבל איכשהו עזרתי אומץ ואז זכיתי לשמוע את הצחוק שלה - מלאכי
ושטני כמו כוס טקילה ראשונה.
- תגידי , מה את חושבת שאת עושה?- צרחתי עליה כשהתאוששתי.
- מה הבעיה שלך? - היא הופתעה ושמעתי בקול שלה שהיא מתחרטת
שהתקשרה.
- מה הבעיה?! - התחרפנתי - הטלפון שלי מנותק ואת מתקשרת, איך
קיבינימט? הא?!- שאגתי עליה כי הרגשתי כמו איש מרומה עם דפיקות
לב מואצות כשל סוס מרוצים בכושר מחורבן, ועוד יותר עיכלתי
שאפילו לפרטיות בבית שלי מתפרצים באין מפריע.
- לא יודעת , רציתי לדבר אתך..- היא הצטדקה והעניים הגדולות
שלה הציפו את הדמיון שלי ולרגע אחד רציתי למחות לה את הדמעה
שלא זלגה, אבל התאימה לנימת הקול שלה ,אך מיד התעשתי כשנזכרתי
בפרטיות הפרוצה שלי.
- בפעם הראשונה לא ענית לי והיה ברור לי שאתה שם , כמו תמיד ,
אז התרכזתי טוב טוב בפעם השניה..- היא הסבירה בקול מנצח - וחוץ
מזה אל תשכח ממי קיבלתי את הגנים..
איך אפשר לשכוח את אמא שלה , מיותר אפילו לנסות. קוראת מחשבות
ומתעסקת בעניינים ברומו של עולם. נו , איך אפשר לשכוח את אמא
שלה שהפגישה הראשונה בננו נחרטה בקרקעית הזיכרון שלי , ואין
שום סיבה שתצליח למשות אותה משם.
- בוא תכיר את אמא שלי- היא קרנה מולי ובעצם רצתה שאמא שלה
תכיר אותי דרך המגים והכשפים שלה.
בחיוך גדול כמו של ילד שאומרים לו - תפתח פה גדול - היא שאלה
אותי על מה אני חושב. רצתה להיכנס לראש שלי.
זו הייתה טעות שלה ושלי.
מה לעשות שבאותו יום הייתי חם על הבת שלה , בצורה כזאת שכל מה
שעבר לי בין האוזניים , היה שיער הערווה שלה ומה שהוא מסתיר.
תוך שניה היא עלתה עליי , העיפה לי סטירה מבלי להרים יד ולעצמה
את החיוך, ומשכה משם את הבת הסוררת שלה , כשהיא משאירה מאחור
שובל של שאט נפש וקללות שנשמעו כמו טביעות ידיים של מפורסמים
סוג ג' על מדרכות הוליווד.
- ומה עכשיו? - שאלתי לאחר שנרגעתי והבנתי שאין כל טעם
להתעצבן.
כמו תמיד היא הגיבה בצחקוק מעבר לקו.
הנחתי את השפורפרת , הכנסתי עשן לראות , לחצתי את ידית דלת
הבית ואז את ידית האוטו ונסעתי אליה , כמו בכל פעם שאני מחליט
להתנתק ואז מנותק , בדיוק כמו תמיד.