חיים
איזה מצחיק זה...
לשבת על תה (כי אני לא אוהבת קפה) עם חברים ולנהל שיחות
מחוכמות,
לנבור ולחפור, לחפש משמעות בכל הטירוף שמתרחש סביבנו
אהבה שנאה
לבכות לצחוק
לחייך...
להגיע למסקנות שבועיות על עצם מהותנו ומטרת קיומינו.
הכל כל כך מבלבל
ומתסכל
הרי בסופו של דבר כולנו רק רוצים לפרוח, לגדול,
למצוא את מה שכולנו מחפשים אפילו שלרוב אנחנו לא ממש בטוחים מה
הוא...
להבין
ולהשלים
לתקן ולהתחיל מהתחלה
לסיים ולגדול
לא לכאוב יותר
לאהוב בצורה הכי טהורה שאפשר
לחזור לרגעים שהיינו תמימים
לשחק בקוביות.
להתנקות
להתלכלך
ולהתנקות שוב
לחלום
ולהגשים
אבל לא את הכל, שתמיד יישארו מטרות
ומצד שני פשוט להירגע ולחיות
לשכוח את הזמן
להפסיק לרוץ
לאהוב
להשתגע
כי זה מה שאנחנו בסופו של דבר
משוגעים
מטורפים
לא יודעים מה אנחנו באמת רוצים מעצמנו, מהאנשים סביבנו
מהעולם,
אי פעם נגלה?
אנחנו באמת רוצים לגלות?

יותר מדי אלכוהול ו...

אני אפרוש למיטה,
ולחלומות...