היא נוגעת לא נוגעת,
היא שוכרה מגת אובדן חושים.
מתהלכת בגן,
מחפשת מי שיפעיל בה מנגינה.
אך הרוחות מנשבות,
נושאות איתן את דמעותיה,
מלטפות את שיערה...
ממתיקות סוד לחושך שבתוכה.


רק הוא ידע כיצד לפרוט על מיתרי ליבה.
והחלו מתנגנים בקול ערפילי, מתקתק, מוקסם מיופיו של זה.
של הנסיך שהצליח לחדור לעומקיה,
אל תוך חדרים אפלים מקור.
שם נשק על שפתי נשמתה,
יותר לא חיפשה.
נאנחת מהצורה בה הצליח,
לקרוא אותה, להרגיש אותה,
לחדור אל המקומות הכי נסתרים,
ולגעת בה.
כמו אחר לפניו לא עשה...