אני קורא את כל שירייך
וחוקר את כל הגות חלומותייך,
מגלה את תוגת כיסופייך
ומצליח לחשוף את סודותייך.
יודע על כל מחזרייך
המציפים את תיבת מסרייך,
מגביהים את סף ציפיותייך
אך את נותרת לבד בלילותייך.
נותרת בדד פקוחת עיניים
והוזה על מסעות בשניים
לארצות רחוקות רחוקות,
בין כוכבים וזהב של שמשות.
ובינתיים, כאן, סמוך ברחוב
נטמן לו האור
שיכול היה להיות
אילולא היית שוקעת בהזיות.
אז קומי מעם הזיותייך,
ארזי את החלומות בארון גנזייך,
עם כיסופייך בואי הלום
ואקשרך אליי בחוט של חסד ואור.
12/05/04 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.