ארבל הכרמלי / אגדה של ממש |
כשאני יוצא בבוקר לעבודתי
אך רואה את גופה העירום בעיניי חושי
יודע אני כי יעלה היום בתכלת
ותהא נשמתי מייחלת
שהשעות תתקצרנה
ואוכל לחזור אל בין רגליה,
אל ניחוח בשמי החומש ושיר השירים
וכאשר תשאל לשלומי אחייך ואשיב
שכל עת והיא רחוקה
אוהב אותה כמו באגדה
ובכל עת וקרבה
היא אכן,
אמנם כן,
יותר מאשר נראה-
אגדה של ממש.
12/05/04 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|