צבעתי את עצמי בבטון. "אולי ככה ישימו לב אליי"... חשבתי.
ואכן שמו לב. כלבים השתינו עליי, חנונים קיבלו מכות כשראשם
מופנה על גבי וזוגות הסתודדו כשהם נאחזים בי כדי לא ליפול.
אבל היא... היא לא שמה לב. לא היה לה כלב שישתין עליי, היא לא
הייתה פרחה שמכה חנוניות וגם אין לה חבר להסתודד איתו.
אבל עכשיו כבר מאוחר מדי להוריד, כי בטון נדבק לעור.
אולי אם הייתי צובע את עצמי בצבע אחר... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.