בשקיעה העננים תמיד יותר כהים מהשמיים.
לאורך כל היום הם בהירים, רק בשקיעה, כשהשמיים נצבעים כתום
וורוד, העננים מרשים לעצמם להתבלט בכהה.

היה לנו מן נוהג כזה, לשבת במרפסת שלי ולהסתכל על השמיים.
הוא היה אומר לי שהוא רואה אנשים וחיות ועצים. אני ראיתי רק
מפלצות. או שראיתי מפלצות או שלא ראיתי כלום. עננים. רק
עננים.
המפלצות שלי היו עם זנב ושישה רגליים ולסת ענקית, וכשבאה הרוח
הן התפרקו לאט לאט, או שענן אחר בא ובלע אותן.

הוא אמר לי שהוא כבר לא יודע מה הוא רוצה. שמה שיש פשוט לא
עובד. שהמפלצות שלי אוכלות לו את כל העצים. שהוא רוצה להקים
לעצמו פארק משלו עם עצים וחיות ואנשים, והוא לא רוצה את
המפלצות שלי שם.
אז הוא עזב. קם מהכיסא שבמרפסת ופשוט הלך.
לא הסרתי את מבטי מהשמיים, אך ברגע שהוא הלך המפלצות נעלמו,
נשארו רק עננים. רק עננים.
אחרי זמן קצר של רק עננים עזבתי את המרפסת גם אני. השמש כבר
שקעה. לא ראיתי כלום יותר.

כשהייתי צעירה התבוננתי בעצמי במראה יום אחד. אני לא יודעת על
מה חשבתי, פשוט בחנתי את עצמי. לאחר כמה זמן עלתה במוחי מחשבה
שלא עלתה מעולם לפני כן. אמרתי לעצמי משהו שלא לקחתי בחשבון אף
פעם...
אמרתי לעצמי שאני יפה.

הרבה אנשים באו ועזבו את המרפסת שלי. היו אנשים שכביכול עזבו
אך למעשה השאירו משהו מאחור, לרוב על השולחן, כמו כביכול שכחו
את קופסת הסיגריות שלהם במן אמרה שכזו, "אני עוד אחזור".
היו כאלו שלא התכוונו לחזור אך חזרו בכל מקרה.
היו כאלו שלא חזרו מעולם.

הוא השתייך לקבוצה האחרונה. לפני שעזב ערך בדיקה יסודית ומקיפה
על מנת לוודא שהוא לא משאיר שום חפיסת סיגריות או גרביים
במרפסת שלי.
כשהיינו צופים בעננים ביחד הוא היה משחק עם האולר שלו, שמדי
פעם בשעת חוסר ריכוז רגעית, היה נופל ומשאיר סימן, חתך, על
השולחן, הכיסא או הרצפה.
הוא אכן ווידא היטב שלא השאיר דבר מאחוריו, אך לחתכים הלא
מכוונים האלו הוא לא שם לב, ואני נשארתי איתם, ועם העננים.

אני רוצה את המפלצות שלי בחזרה.

יש מישהו שמבקר במרפסת שלי עכשיו. הוא לא סדיר במיוחד. העננים
לא מעניינים אותו. בשבילי רק עננים, אבל גם כבר לא כמו פעם.
המפלצות נעלמו, התכלית נעלמה. התכלית שלי.

ושוב שקיעה והעננים מבליטים עצמם בכהה.
אני יושבת לבד במרפסת. המבקר הנוכחי, סיגריה בודדה אחת הוא
השאיר לי, שיהיה לי בעת הצורך.
התאווה אומרת לי לעשן אותה, והלב אומר לי לא. ליבי אכזב אותי
מכבר ואני נוטה לא להקשיב לו, ולכן מדליקה את הסיגריה הבודדה,
שואפת לראותיי ונושפת באיטיות...
מגלה מפלצות בעשן.