New Stage - Go To Main Page


פעם בשבוע יוצא לי לחשוב
רק פעם
ופעם, הייתי חושב כל יום
רק פעם
מעניין איך הכל שזור
בצבעי משהו גמור
יש בי סוג של חרטה.
חשיכה.

אך איני מבין
מדוע העולם משמין
ממשיך לאכול אוכל מהיר
למרות שיש מי שיזהיר.
אפלה.

לפעמים אני מסתכל על השחור
והכל נראה לי מסובך
אומרים כי אסור להסתכל לאחור
אבל ממתי אנו מקשיבים
וטוב שכך

במקום מסויים כן,
אבל איפה המקום הזה?
ושוב עולה השאלה
שהיא אינה שאלה
"איך?"



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 1/6/04 8:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דורון פגוט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה