כל אחד אוהב להיות עם עצמו
לשבת בשקט
אבל בחוץ זה ג'ונגל
אף אחד לא אמיתי
האיפור מכסה מעל הפנים
הולכים בפחד
עם ראש מורכן
ולא מצפים
לשום דבר שבא

פזמון
וכשהדלת נסגרת
המסכות יורדות
כמו תינוק שנולד
חשופים, ערומים
האיפור מכסה מעל הפנים
אבל עמוק בפנים... כולנו פחדנים!


ויש אנשים
שלא פוחדים
הם מורידים ת'מסכה
מראים לכולם את הפני האמת
אבל בינינו
מי מוריד ת'מסכה
כולנו פוחדים
מפני האמת
מפני האמת
מפני האמת

פזמון...

אף אחד לא מושלם
אבל כולנו פוחדים
להסתכל בעניים
להראות רגשות
אבל ממה מפחדים???
מפני החברה?
מפני האמת?
או להשלים עם עצמך?

פזמון...

המסכה היא מקור החיים