התחושה שהכל חומק מהידיים ככל שהזמן עובר...התחושה שאת מאבדת
את עצמך מהלהיות כמו שאת מכירה אותך..
מאבדת יותר ויותר מיום ליום....את הופכת את עצמך למישהי שאת לא
היא באמת...
אלא מישהי שהיא תוצאה של מסקנות והשקפות שנובעות מחוויות
שונות....שליליות ברובן...כל הזמן מסתכלת מהצד על דברים.....
כבר מורגלת למצב הזה מבלי להיות מודעת.....כבר אין לך הסתכלות
פשוטה ואמיתית על הדברים....
וגם כשאת מנסה לחזור.....לראות מה היה פעם....ואולי לשחזר את
עצמך קצת.....
את מיד נתקלת בהתנגדות חריפה שמתבטאת באינספור צורות....כמו
מחשבות שליליות
(שהבסיסית שבהן היא דיכוי כללי ...על סמך העובדה שבשביל מה
להתאמץ - הרי תמיד בסוף מאבדים את הכל).
וכך נוצר מצב שרק אם את מתאמצת באמת.....מידי יום...מידי
שעה....מידי דקה...את מקסימום מגיעה למן מצב שכזה....
שבו כל פירות המאמץ הן עיכוב קל של השינוי הפנימי שהחל בך
מזמן...תתאמצי יותר - זה יכאב יותר.....בגלל שהאישיות והתכנים
שבנית לעצמך...
(בין אם במודע או שלא מודע....) שואפת לשרוד ולשמור על
עצמה....והיא תעשה הכל כדי להשאר בתוכך...
אל תשכחי - זו אותה אישיות שבנית
לעצמך....כאינסטינקט...כדחף.....כצורת התמודדות עם
הדברים......
כאשר אלה היו קשים מידי בשביל האישיות המקורית והאמיתית שלך.
אחד הדברים....שהוא אולי הכלי החזק שיכול לפעול לטובתך
באמת...הוא המוזיקה......השירים......אותם שירים שאהבת.....
שהיו חלק ממך באותה תקופה......שעוד היית עצמך....והיום כל שיר
כזה שאת שומעת.......פוגע בדיוק שם.....
במקום הסגור......האטום הזה......אה כן.....שכחתי לומר
לך......המקום הזה תמיד קיים....
ותמיד יהיה קיים.....אולי את כבר לא מאמינה בו.....אולי את
חושבת שזה נגמר כבר מזמן.....אבל זה עוד שם.... - זוהי את !!
ההשוואה הכי טובה.....היא על דבר שבונים מסביבו חומה....וכל
יום היא נהיית יותר ויותר עבה....עד שבשלב מסויים....
נראה כאילו לא ניתן לשבור אותה....וגם אם כן.....אין עניין
לשבור אותה.....כי כבר שוכחים שזו בעצם חומה....
שמסתירה את האמת.....את המקום האמיתי שבו את - היא את.
החומה הופכת מחומה - לרצפה....לקרקע...שעליה בונים חיים
שלמים.....ואח"כ .....כשנזכרים שזו היתה באמת חומה - ושאולי יש
שם משהו בפנים...
מייד נרתעים - כי הרי חיים שלמים נבנו כבר מעל החומה הזו.
בכל אופן .......רציתי שתדעי - שהכל מוכר....הכל ידוע.......

תמיד כולם אומרים לי שאני לא היחיד.......שיש עוד מילוני אנשים
כמוני...או שאפילו בעצם אצל כולם יש את הקטע הזה - חלש או חזק
יותר.
ובכן......כולם לא מענינים אותי. מי שמעניין אותי - זה אני
ואת. אפילו שעוד לא פגשתי בך....
אני מאמין שאם את מזדהה אם כל הכתוב פה.....את בטח מתחילה
לבכות עכשיו....(במקרה הטוב.....)
או שניצוץ של תקווה עולה בליבך....
אך מייד כבה על -ידי סדרת מחשבות מדכאות שנראה לך כאילו הן
יוצאות ממך....אבל את חייבת לזכור שזו תגובה טבעית.
זוכרת ? האישיות הזו.......ה "את" של היום......מנסה
לשרוד..... - והיא תנסה לשרוד - בכל מחיר !!!
היא תשתלט לך על המוח.....בדיוק כמו אצלי. תדכא אותך כל פעם
מחדש....וככל שתנסי להתנגד היא תפעיל כח חזק יותר.
אבל אסור לך לשכוח דבר שאני גם מזכיר לעצמי בלי הרף.... המלחמה
כאן היא בין "את" האמיתית הפנימית.....הנצחית...
לבין "את" החדשה - שנוצרה - והיא בסך הכל בת כמה שנים...מה
שאומר - שלא משנה כמה חזק הדמות הזו מנסה לשרוד....
היא מוגבלת. היא סופית. את לעומת זאת....(כן...כן....את
האמיתית...) נצחית. את אולי קבורה עמוק עמוק בתוך משהו סגור
ומסוגר....
אבל את רק רדומה. את לא מתה. את אף פעם לא מתה.

את זוכרת איך פעם הרגשת בשיא הקלילות שאת רוצה לפגוש
אותו.....את האחד הזה....שהוא כמוך.....
את הרי ידעת שיחד איתו תוכלי למנוע את המצב שאת נמצאת בו
כיום...ולא רק למנוע.....אלא גם לפרוח ולחזק את עצמך
האמיתית....
היום הגישה שלך ...(אני רק מניח כמובן.....זוהי רק דיעה)...היא
שאין דבר כזה....ובזוגיות צריך להשקיע ....ויש מאבקים....
וזוגיות זה דבר קשה....ואהבה לא באה ביום ...וכשהיא כבר
באה....צריך טוב טוב לשמור עליה......וכל זה.....
את הרי מבינה שכל זה נובע מגישה של השלמה עם מצב.....ולדעתי
%90 מהאנשים חיים יום יום בכל תחום כמעט בחייהם...
על פי הגישה הזו. כך הם משיגים מעין שקט נפשי מדומה....כי ברגע
שמשלימים עם מצב - כבר לא קיימת בעיה, כבר לא קיים קונפליקט,
כבר לא קיימת דילמה שמונעת ממך להמשיך לתפקד כרגיל.
רוב האנשים מעדיפים פתרון מהיר - העיקר שלא תהיה בעיה יותר.
השלמה עם מצב - זוהי הדרך הקלאסית.
אני לא אומר שצריך להתעכב על כל דבר קטן בחיים....אפשר להשלים
עם מצב.....לאותו הרגע....
כל עוד את מספיק אחראית לעורר אותו בשלב יותר מאוחר...כשיש לך
זמן ושקט לפתור את זה.
אני גם לא אומר שאני מושלם שכזה ....ושאצלי הכל ככה.
אבל גם אם אני לא פותר דברים.....הם עדיין נשארים אצלי
במודע....
(בגלל זה קשה לי לפעמים לתפקד ביום יום....כי אני כל הזמן מוצף
במחשבות על דברים שעוד לא פתרתי עם עצמי).
בכל אופן - אני יכול להמשיך כך שנים......אבל אין טעם.....את
הנקודה שלי הבהרתי......ואני מאמין שאת מבינה אותי לגמרי - כי
גם את בדיוק כזאת.
מקווה לפגוש אותך בקרוב (ואז גם אדע איך קוראים לך......)