אנה ריבקין / דומם |
תמיד עמד שם
משרה צל,
מפנק בפירותיו,
מחסה מסערות -
גיבור.
הילדים עליו טיפסו,
הציפורים אכלו צאצאיו,
סבא ישב לרגליו לנוח
וציפור נחמדת בנתה בו קן.
ואז הגיע כסף -
כי צריך כביש -
ובמחי יד פלדה
ושיני ברזל
עקדו את העץ העתיק.
היום הוא שוכב דומם,
על ריצפת חצץ
בבית הקברות לעצים,
מתפלל שלא יגיעו הנה
אחיו האילמים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|