יולי עמיחי / בום על קולי |
אובך סביבי והמוזיקה חודרת בכל כוחה,
לכל נים אנושי על חושי, בגופי.
מכוניות חולפות כהרף,
כמו הדרך כצליל גבוה.
זיף של ריח ים לא צפוי,
מוצא מקומו בעונג, בנחירי אפי.
האדרנלין מאיץ במחוגי הרכב,
נוהם אל המנוע שלא יחדל.
נראה כאילו מסלול המראה -
הכביש למכונית האדומה.
הנה ואנסוק אל על,
מעבר לאופק,
לתחושות גדולות עוד יותר.
היעמדו חושי, כישורי, יכולותי,
במסע מרוכז ואדיר שכזה?
בום!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|