|
לשבת מולך על כורסה
לפשק רגליים קלות
אתה תעמוד בכניסה
ותביט בלי שאלות...
ערוותי אל מול עינייך פונה
עיניים גדולות משתהות
אתה תביט בי..אני שונה
מביטה בך בעיניים כמהות
אעביר את אצבעי במפשעות
אזחל בליטוף לכל אורכם
ואתה תשכח מהשעות
כי הרגע הזה לא בתוכם
פטמות זקורות מולך
רגליי פשוקות
מעבירה מבט אל כולך
עולות בך תשוקות
חושניות נוטפת בחדר
מלטפת ברוך את גופי
אתה מביט...זה בסדר
טועמת אצבע עם צופי..
ערוותי בוערת מתשוקה
שפתיים מגורות
גומעת לתוכי אנקה
פטמות חמות כמדורות..
ואתה שם עומד מולי
מביט בעיניים בוערות
משתוקק ללקק את כולי
לשטוף את גופי בנהרות
לא...אל תיגש
תביט בי אונסת את גופי
מביטה בך...כה נירגש
אל תיגש..וזה סופי
בוחן אתה את כל כולי
עירומה על כורסה
מגורה מזה שאתה מולי
מביט בי לפני הקריסה
אורגזמה עצומה שוטפת אותי
כשאתה בי מציץ ממול
נותנת דרור לגניחתי
מייללת כמו חתול
אני רגועה נאנחת
אתה ניגש אלי בתשוקה
על כתיפייך אני צונחת
לנגיעתך זקוקה
מרים את רגליי למעלה
וחודר לתוכי בפראות
ובתחושה נעלה
חשים את האושר..את המהות |
|
כל כך הרבה
סלוגנים יש על
42, אבל אף אחד
עדיין לא אמר את
האמת האיומה -
אין למספר הזה
שום משמעות. זה
סתם נסיון ארור
של דאגלוס אדאמס
להשאיר חותם על
האנושות! אני
אומר: די!
מספיק! דאגלוס
אדאמס מת, אנו
כבר לא צריכים
להיכנע לרשעות
שלו!
די ל42!
די! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.