כולם מגיעים לשם מתישהו ואחרי שעוזבים כבר לא רוצים להיזכר.
כולם שוכחים את הדרך וכל אחד את הדרך לבד עובר.
זה מוסכם בשתיקה מעיקה מחניקה שכולם יודעים אבל בעצם אין מה
לדעת. ברגע שחוזרים בחזרה אין לזה שום עניין וזה לא חשוב יותר.
כשלועסים לפעמים שומעים את הרעש משם, אבל כולם עושים כאילו
מישהו לעס חזק מדי.
לעיסה מאוסה מסתירה את סודות המקום שכולם בעצם מכירים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.