קמתי היום בבוקר,
בהרגשה הרגילה,
כאב בראש כמו שוקר
ותחושה של בחילה.
אבל אני בסדר,
היום אני לא אמות,
כי טעיתי בכמות...

הלכתי לביה"ס,
היום היה יפה,
מישהו שם לי רגל,
אבל מה חדש בזה?
ישבתי בכיתה ובהיתי בהמון,
דפקתי פתאום ריצה וקפצתי מהחלון.
אבל אני בסדר,
היום אני עוד פה,
כי נפלתי על עובר אורח שטייל לו לתומו.

לקחתי כדורים וקפצתי מחלון,
מה צריך עוד לעבור פה כדי שאוכל לישון?
אולי אני לא רוצה ללכת,
אולי אני פשוט לא יכול,
עם המזל החרא שלי,
גם למות אי-אפשר היום.

קניתי חבל,
משהו במבצע,
עשיתי קשר פרפר,
לקחתי נשימה עמוקה,
העפתי ת'כיסא,
הרגשתי שאני מוכן...
אבל אני בסדר,
היום יש לי רק סימן כחול קטן,
כי מה שעולה חמש שקל פשוט לא שווה את הזמן.

הלכתי לים בלילה,
אמרתי להתראות עולם זונה,
קפצתי למים העמוקים,
הייתי אפילו בלי חגורת הצלה.
אבל אני בסדר,
לא פגשתי את מלתעות,
איך יכולתי לשכוח שאני יודע לשחות?

תליתי את עצמי וניסיתי טביעה,
אז למה אני עוד לא בעולם הבא?
כנראה שאלוהים לא רוצה אותי איתו
ואני עוד לא מוכן לדבר עם אלוהים,
כנראה שאני סתם צומי, מחפש חברים.