ורד קריו / לא ידעתי שזה אפשרי |
בהפתעה גמורה,
מוקפת בבובות המביטות בחוסר מעש
עלי ועליך.
עם כל נשיקה, יניקה, אנחה
אני מתקרבת יותר לגילוי,
נמתחת עד קצה האין סוף
ונמשכת בחזרה למערבולת -
כנועה, מתמרנת.
הזמן טס ואנחנו קפואים,
עסוקים באותה תנוחה פרימיטיבית.
מצאתי את אלוהים, הוא שם
בכל פעם שאתה גוחן מעלי,
מנשק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|