[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי. אמא שלי הזהירה אותי. הוא היה
נראה לי כה נפלא ונהדר, גבר מושלם שכזה. נפגשנו פעם במסיבה של
בן דודי, הוא היה כל כך נחמד וחמוד. ואז, דיברנו באיי סי קיו,
והוא החליט שיש לו רגשות כלפי! לכו תבינו מאיפה היציאה הזו
באה... ואז, מה כבר יכולתי להגיד, אמרתי שגם אני מרגישה
משהו... לא ידעתי לאיזו צרה אני מכניסה את עצמי. הוא רצה שנהיה
ביחד, חברים. דחיתי את ההצעה, לא רציתי, הייתי מעונינת במישהו
אחר. אחרי חודש בערך, אני והמישהו האחר הזה נפרדנו. ולפתע,
חשבתי לתומי שאני רוצה אותו שוב, את אותו אחד שדחיתי. אמרתי
לו, הוא ענה שיש לו חברה. אחרי כמה ימים הוא הודיע לי בגאווה,
אני עוזב אותה - אני רוצה להיות איתך. הייתי מאושרת, אף פעם לא
היה מישהו שעזב את חברתו בשבילי, הרגשתי מיוחדת. דיברנו
בטלפון. ואז, במקום רק רגשות כלפי, הוא החליט שהוא מאוהב בי!
עכשיו באמת קצת נבהלתי... אבל מה כבר יכולתי להגיד חוץ מגם
אני, הרי הוא עזב אותה בשבילי! אז אמרתי. ואז, הוא התחיל להגיד
את זה עשר פעמים בשמונה דקות. זה כבר באמת הלחיץ אותי. אמרתי
לו שאני מרגישה קצת חנוקה, הוא אמר "אני מצטער ואני מאושר
שאמרת את זה כי ככה אנחנו נחזיק מעמד ביחד הרבה זמן - אסור
לשמור דברים בבטן". לקחתי את זה בקלות. הוא באמת הוריד קצת את
הכמות, עכשיו זה עשר פעמים בעשר דקות - השתפרות לפחות... לא
הייתי מסוגלת להגיד לו שוב שהוא חונק אותי, זה כבר היה באמת
פוגע בו - אז שתקתי. לאחר שבוע וחצי בערך נפגשנו. היו שם
דודים, דודות, הורים, אחים, אחיות, בני דודים, בנות דודות,
והילדים שלהם - הרבה אנשים [המשפחה שלי]. זה היה מוזר לי למרות
שהוא היה נראה מאוד מרוצה. יותר מדי מרוצה אולי. כל כך נדפקתי.
לא רציתי להיות איתו. רציתי להיות עם זה שקרוב אלי, זה שאני
דלוקה עליו כבר שנה, זה שאני עכשיו מחליפה חיוכים איתו. אבל
לא, מה פתאום... אני שם. עם ההוא שדחיתי פעם, ההוא שאולי אף
קצת דחה אותי בצורה כלשהי. הוא גר רחוק, בערך שעה נסיעה. אין
לי אוטו, אין לי רשיון! לו יש, מחר משתחרר לו המלווה, אבל
בהתחלה לא יתנו לו לנסוע כל כך רחוק כמו תל אביב, זה ייקח אולי
חודש במקרה הטוב. אמא שלי התאהבה בו, היא חושבת שהוא חמוד. אני
לא הולכת להישאר איתו רק בגלל שהיא רוצה, אני אעשה מה שאני
רוצה. רק מה שאני רוצה, מה שטוב לי. כרגע, לא טוב לי איתו.
כן... הוא בנאדם נפלא, חמוד, מתוק, רגיש ואף מאוהב בי! אבל אני
לא מסוגלת להסתכל לו בעיניים! בטלפון זה היה שונה, פנים מול
פנים...? זה היה יותר מדי מוזר. לא מה שציפיתי שיהיה, ואל
תשאלו אותי מה ציפיתי שיהיה כי אני לא יודעת! אבל לא את זה...
לא את ההרגשה הזאת, ההרגשה של אני לא רוצה להיות פה, ההרגשה של
אני לא רוצה להתנשק איתך, אתה לא מושך אותי. רציתי להימשך
אליו, ניסיתי! אבל לא הצלחתי. בתמונה הוא נראה יותר טוב. אבל
לא...! תמיד אני נדפקת, תמיד איכשהו החיים שלי מבולגנים. אם רק
הייתי מצליחה לדבר עם ההוא שאני דלוקה עליו כבר שנה, אולי זה
היה מסתדר לי, אולי הייתי מאושרת עד הגג עכשיו, אבל אני לא
יכולה לדעת את זה. ההוא שדחיתי אז... אני לא רוצה להיות איתו.
אבל זה ישבור אותו. זה ישבור גם אותי לראות או לשמוע את התגובה
שלו. הוא בטח יבכה. אף פעם לא גרמתי לבחור לבכות בגללי. הראש
שלי כואב. הוא החבר הכי טוב של בן דוד שלי. איך אני אדחה אותו
שוב? מה אני כבר אוכל להגיד לו? אתה לא מושך אותי כמו שציפיתי?
אני לא מאוהבת בך כמו שאמרתי? אולי אני פשוט אגיד לו ביי ואנתק
את הטלפון לתמיד ככה שהוא לא יוכל לדבר איתי לעולם, ככה אני לא
אצטרך להתמודד עם הרגשות שלו, הבכי שלו, הייסורים שלו. אבא שלי
אומר שהוא פשוט נסחף כי אף פעם לא הייתה לו מישהי כמוני. אבל
כשנפגשנו והיינו לבד, הוא אמר לי שזה הרגע הכי מדהים וקסום
בחיים שלו. אמרתי לו שלא יגזים והוא אמר שהוא לא. צחקתי, מה
כבר יכולתי לעשות. לא רציתי לצחוק, רציתי להיבלע בתוך האדמה,
שהוא לא ימצא אותי, שהוא לא יסתכל עלי ככה יותר, בהערצה כה
נלהבת. רציתי להיות במקום אחר, עם אנשים, ככה הוא לא ינשק אותי
כל הזמן, יגיד לי אני אוהב אותך, את מדהימה. ככה הוא לא ישאל
אותי בחוסר טקט שכזה "את אוהבת אותי?" מה כבר יכולתי להגיד?
לא?! אמרתי ברור. מה עוד? רציתי כנפיים, לעוף משם, לחזור הביתה
וללכת לבית ספר כבר, שאני אראה את השני. אני אחייך אליו, אולי
הוא סוף סוף ייגש אלי וידבר איתי, אולי ההפך? אני אתחיל לדבר
איתו, יצא מזה משהו טוב אולי. איך אני אעזוב אותו? באיי סי
קיו? בטלפון? אני לא אבקש ממנו שיבוא עד לפה רק כדי שאני אגיד
לו אני לא אוהבת אותך כמו שאתה אוהב אותי - זאת הייתה רק הצגה,
מצטערת. הוא פאקינג עזב את חברה שלו בשבילי! תעזרו לי! אני כבר
לא יודעת מה לעשות, אני מבולבלת. איך אני תמיד מכניסה את עצמי
לצרות האלה...? אה כן, אני יודעת... אני לא מקשיבה לאמא שלי...







ליצירה 6 תגובות (תגובה אחרונה: 4/6/04)
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לא רוצה לכתוב
סלוגן. מה תעשו?
נראה אותכם!


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/6/04 9:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שלי דניאלס

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה