שיחקת בי, ברגשות שלי, למה שיקרת, למה?
שיחקת בי, שיחקת בה, פגעת בשתינו.
אותה אהבת, אותי לא, לפחות זה מה שאתה אומר, אבל לא העיניים
שלך.
למה אמרת לי את שלוש המילים הנוראיות האלה? למה שיקרת?
הכל אצלך משחק, משחק רגשות, משחק שהמפסיד בו זאת אני, המפסיד
באמת נפגע,
נפגע לכל החיים.
אהבתי אותך, אני אוהבת אותך,
מצד שני שונאת אותך, מאוד שונאת
על מה שעשית מה שגרמת לי להרגיש,
הרגש הנורא של הפגיעה, הבגידה, השקר והמשחק.

גם אני שיקרתי, שיקרתי כדי לא להיפגע
כדי לא לבכות, כדי להראות חזקה, חזקה לפניך, חזקה לפני.
שיחקתי כדי לא להיפגע, כדי לא לבכות, כדי להראות חזקה,
חזקה לפניך, שלא תראה אותי בוכה.
שיחקתי משחק, משחק מפחיד
רציתי להיות חזקה אמרתי לעצמי לא לבכות, אסור שתראה.
חשבתי שאם אני אפגע בך אני ארגיש יותר טוב, אבל הרגשתי רע, רע
מתמיד.
למה לפגוע במישהו שאני אוהבת? שאלתי את עצמי, אבל אז המילים
יצאו מפיך:
"לא אהבתי אותך ועכשיו לא אכפת לי ממך".
אלה המילים הכי פוגעות ששמעתי ממישהו, מבן אדם וזה כואב
כואב פי מיליון לשמוע אותן מאדם שאני אוהבת, המילים הנוראיות
שנותנות רצון למות.
להסתובב לחלון שמאחוריי ולקפוץ ממנו, מאוד נוח, זו הייתה קומה
אחרונה.
אמרת את זה באמת או שעשית הצגה לפניה? כדי שתחזור אליך...
אתה אוהב אותה, אותה אתה אוהב... למה אותה למה?
יצרת לפניי אשליה, אשליה של אהבה "אמיתית".
משחק ממושך של חצי שנה.
את המשחק הזה לא שוכחים אחרי מספר ימים,
המשחק הזה נחרט עמוק בלב לכל החיים.

הצלחתי להגיד לך את זה - אני שונאת אותך! באותו יום, באותו
היום שישבנו מולך, שתינו אני והיא ואמרנו הכל פתחנו את כל
הקלפים, את כל הבגידות... 5? 5? למה? איך אפשר? למה לבגוד? למה
לפגוע? למה לשקר?
אמרתי לך את זה, צרחתי לך את זה - אני שונאת אותך כמו שבחיים
לא שנאתי ואני בחיים לא אשנא, עכשיו אני באמת שונאת. זה השפיע
עליך ראיתי את זה. אני שמחה שהרגשת רע, אני שמחה שנהפכת לאדום
וכמעט בכית. ממני או ממנה זה לא משנה העיקר שנפגעת...
אני שונאת אותך וזה לא משחק... לא הפעם זה אמיתי.
ברגשות לא משחקים, לפחות לא אני...