תמיד אמרו לי שבשביל לשנוא צריך לאהוב, האמנתי להם, אבל אתה
לא. לא סובל... שונא... מבחינתך הכל אותו דבר, מבחינתי לא!
הם צדקו, כמה שהם צדקו, בשביל לשנוא צריך לאהוב. אני לא שונאת
אף אחד, אף פעם לא באמת שנאתי מישהו. אבל אתה יודע מה? עכשיו
אני שונאת, שונאת מכל הלב. אתה יודע את מי? כן כן, אותך! תמיד
יש פעם ראשונה אתה יודע... אני לא רציתי לשנוא באמת שלא, זה
רגש חזק מידי, לא נעים, זה לא כיף לשנוא, בכלל לא. מה שגיליתי
זה שהקו בין שנאה לאהבה באמת דק כמו שכולם אומרים, כנראה שהם
יודעים על מה מדובר ואתה שברת אותו. אולי לא התכוונת, אבל עשית
את זה, עשית את זה בכוח בכל כך הרבה כוח. עכשיו אני שונאת אותך
ואתה לא יודע כמה זה כואב, כואב מאוד, אתה בחיים לא סבלת
ככה... בחיים! כאב לך, כן כאב לך אבל לא התמודדת עם זה, ברחת,
פשוט ברחת בלי להסתכל אחורה בלי לראות על מי אתה דורך בדרך את
מי אתה דורס עד לאובדן הכרה. אבל אני לא כזאת, לא אני לא אברח,
אני בחיים לא ברחתי ואני בחיים לא אברח. אני בחיים לא יעשה מה
שאתה עשית, אתה לא מבין שכאב פיזי וכאב נפשי זה לא אותו דבר?
אתה לא יודע שלהעביר את הכאב הזה לא עוזר, זה לא מחפה אחד על
השני, אפילו שהרבה חושבים שכן, וגם אתה.
אתה יודע איך אני סובלת? אתה לא יודע! כי למה שתדע? לא אכפת
לך! אני מקווה שיום אחד תבין את ההרגשה הזאת של הסבל הזה, סבל
בדיוק כזה בדיוק מה שאני עוברת, עברתי ויעבור, בגללך!
אני שונאת אותך, אני שונאת אותך, אני שונאת אותך! (כואב לקרוא
את זה כל כך הרבה פעמים נכון? אבל לא כמו שכואב לי לכתוב את זה
ולהרגיש את זה) אני גם שונאת את האי וודאות, את המחסור באמת,
מה באמת קרה? האם אהבת אותי או שיקרת לי? יכול להיות שאתה שחקן
כל כך טוב? אם לא שיקרת אם באמת אהבת? מה קרה בסוף? למה מצאת
מישהי אחרת, היא טובה יותר ממני? מה כל-כך רע בי?
אני רוצה לדעת הכל, את כל האמת, מה אתה באמת מרגיש, הרגשת...
גם אם האמת כואבת אני מוכנה לשמוע אותה מאשר לסבול מאי
וודאות.
אתה, אתה השתנת, אני לא יודעת איך ובאיזה מובן, אבל אחרי
שראיתי אותך אתמול אחרי חודשיים, חודשיים בלי לראות אותך, אתה
השונה, משהו בעיניים שלך אומר משהו. אולי היה לך כאב בעיניים,
קשה לי להאמין לך, קשה לי להאמין שכואב לך, שאולי גם אתה סובל,
זה לא נשמע לי הגיוני. אתה זה שפגעת, אתה זה שעשית את המעשה
הרע. אז למה היה לך את המבט הזה בעיניים? אני לא יכולה לעמוד
בפני המבט הזה שלך, הרגליים שלי קפאו, חשבתי שאני אפול. רציתי
לבכות, רציתי שיצאו הדמעות, אבל הן לא רצו, משהו אמר לי לא
לבכות, שלא תראה אותי בוכה. להראות חזקה, להגיד הכל, כל מה
שאני חושבת, כל מה שיש לי בלב. קראתי לך, קראתי בשם שלך, מה
שלא עשיתי חודשיים בגלל זה לא יכולתי להרים את הקול, הכל שלי
היה חלש, לא יכולתי לשמוע את הצלילים האלה יוצאים מהפה שלי אבל
הכרחתי את עצמי להוציא אותם. היית קר אלי, אמרת את השם שלי,
אמרת אותו, זה היה כואב כואב מאוד לשמוע אותך אומר את השם שלי
שוב, הסתכלת עליי ואני, אני לא רציתי להסתכל... אבל הסתכלתי...
הסתכלתי ישר בעיניים. רציתי לקפוץ עליך אבל לא זה היה אסור.
אמרתי לעצמי שאני חייבת להגיד לך משהו שיפגע בך שיפגע בך מאוד,
שתראה מה אני חושבת ואמרתי לך אמרתי שלא חשבתי שתהיה כזה
מניאק, שכל-כך תכאיב לי ועוד אחרי שאמרתי לך שכל הבנים מניאקים
ואמרת שאתה לא, ידעת על מה אני מדברת ידעת על הפחדים שלי...
ואיך האמנתי לך הייתי כל-כך סתומה. הרגשתי הקלה שאמרתי לך את
זה, הקלה גדולה וגם רציתי להגיד לך שאני שונאת אותך, אבל לא
הצלחתי, לא הצלחתי לדבר יותר ועוד שאלת אותי מה עשית... שאלה
כל-כך סתמית, כל-כך. אולי זה רק תגובה חיצונית, מהירה כמו
שאמרו לי שזה פשוט יצא ככה אולי בכל זאת זה פגע בך, לפחות קצת
. רציתי להישאר שם להמשיך להביט בך אבל אתה פשוט הסתובבת
והלכת, פשוט הלכת.
אני שונאת אותך! כן זה מה שאני מרגישה אני פשוט שונאת אותך!
חבל שלא אמרתי לך את זה ישר חבל שהלכת לפני.
רציתי לחבק אותך, אני שונאת אותך אבל עדיין אוהבת אותך, עדיין
רוצה לחבק אותך ולהגיד לך כמה אני שונאת אותך...
אף פעם לא תדע מה אני מרגישה אף פעם לא תדע מה באמת רציתי
להגיד. אני מצטערת שלא אמרתי לך, מצטערת כל-כך.
אני מבטיחה לעצמי שיום אחד אתה תקרא את זה, אתה תחשוב שאולי
פגעת בילדה שאהבה אותך פעם מכל הלב, אהבה אמיתית אהבה גדולה,
והאמינה בך, סיפרה לך הכל... פשוט הכל. ידעת את כל הסודות שלי,
את הסודות הכי גדולים שלי, את הסוד הזה שלא סיפרתי לאף אחד
לפני!
לא היית מושלם, היו לך בעיות, מגרעות אבל היית מושלם בשבילי
באותה תקופה וכמה שרציתי לעזור לך ולתמוך בך. אני מרגישה שזרקת
אותי לפח. את כל העזרה שרציתי לתת לך, לעזור לך שתרגיש יותר
טוב, אף אחד לא ידאג לך ככה... אף אחד!

אני מקווה שיהיו לך חיים טובים ושתסבול פעם אחת, פעם אחת לפחות
כמו שאני סבלתי בגללך, שזה יחזור אליך ואז רק תבין מה עשית
ולמה גרמת, רק אז. ותבוא ותגיד לי מה גרם לך לעשות את זה למה
עשית את זה ומה באמת קרה. את כל האמת ורק את האמת!

שונאת אותך מכל הלב, אני.

היצירה נכתבה לפני 5 חודשים פלוס מינוס וגם היצירה השניה...