|
בפינה של מרכז פומפידו
ליד המזרקה של ניקי
חשבתי עליך וכמעט
ישבת מולי.
היינו שותות מבקבוק
יין או מים פשוטים
והלב האדום היה
מסתובב ומתיז
סילון דקיק וגבוה.
דיון ללא מילים בתכנית
החלוקה הבלתי אפשרית
וניקי הייתה ממשיכה להשפריץ
את הפנטזיה מפטמות פוליאסטר צבעוניות.
|
|
|
כן! אבא'שלי
ערומקו! אך אין
זה משנה, שכן
מחר יש יום
חדש!
אפרוח ורוד,
חולף עם הרוח. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.