כשאני כוסס את הציפורניים שלי, אני מרגיש יותר טוב. אני נרגע.
תמיד אהבתי לכסוס ציפורניים, עוד מאז שהן רק הופיעו.
אימא שלי תמיד אמרה לי להפסיק. היא אמרה לי לשים מרה, חומר
דוחה שאמור לגרום לי להפסיק. אבל למה לי להפסיק אם אני נהנה
מזה?
אני כבר מבוגר, עדיין אוהב לכסוס ציפורניים.
אבל כבר אין לי ציפורניים לכסוס. אז עברתי לעור מתחתיהן. גם
הוא נעלם.
כבר כססתי את היד. ואז את השניה. ואת הרגליים, הבטן, הראש,
השיער...
עכשיו אני כלום. נשארה רק שערה אחת באוויר, מרגל שמאל. הנה, גם
היא נעלמה.
אני כבר לא יכול למות, כי כלום לא יכול להעלם. אני אשאר ככה
לנצח.
אני הולך, יותר נכון צף ברחובות. לפני שבוע ראיתי בשער של
ידיעות כותרת שנעלמתי. הם לא מבינים שאני מסתובב בניהם.
למישהו יש מרה? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.