ואם כבר אז כולנו לא מאמינים שזה קרה וחושבים אפילו שזה קצת
מוזר אז אני רוצה לומר לך ולשאול כמה דברים: מה אתך שם? תבואי
לבקר בחופשות ובחגים? ותחזרי עם המבטא האמריקאי שלך והכל-כך
אהוב והמוכר. גילי, אף פעם לא אמרתי לך את זה אבל יש לך שם יפה
- אני מאמינה שאת תמיד תהי שמחה כמו שמך, כמו משמעות שמך.
החיוך שלך... אוי... כמה דברים אני רוצה להגיד לך אבל אין
מילים, רק דמעות מגעגוע אליך, רק דמעות מכאב אליך - לא הספקתי
להגיד לך את הכל ואת כבר הלכת בלי שום הודעה מוקדמת. ועכשיו,
אחרי שהכל יחזור לשגרה חדשה את כל מאמציי בלימודים אני אקדיש
לך ושתחזרי מהחופשה אני אראה לך איך השתפרתי באנגלית
ובמתמטיקה, ואני אראה לך את התעודה שלי ואת תעודת הבגרות... רק
חבל שהחופשה היא ארוכה כל-כך.
שתחזרי או אפילו לפני, תכתבי לי בבקשה מכתב או תיתני לנו אות
או סימן לחיים ממך כי הגעגוע והכאב הוא של כולנו אליך.
ממני, באהבה רבה אליך, שני גליקו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.