השבעה, שנותרו חיו לבד, כמה שנים אחרי
שההורים להם ברחו, ואותה בחורה יפה,
עזבה עם נסיך וסוס לבן לאיזה טירה מסכנה בדרום צרפת,
זה היה צפוי, ועכשיו מה ? -

מצחיק כאשר חושבים כל כל העיקרון,
היא הייתה עובדת מסכנה שברחה מהבוסית שלה,
נכנסה לחברה של שבעה גמדים, מסכנים שכולם אחים
ודיי דומים. היא עבדה שם כמזכירה,  מנקה קצת, מכינה קפה
ומדפיסה כאשר צריך לכתוב מכתב או חוזה.
ביום בהיר, השבעה מכרו את החברה, לאיזה מכשפה זקנה,
ואז פוטרה אותה מזכירה, והתחתנה עם עובד זוטר בעירייה.

אז זה הוא היה הנסיך הלבן שלה, שהרוויח שחור,
בהגרלה הגדולה של המדינה, והם חלמו לעבור לדרום צרפת,
ועברו לשם לגדל גפנים ויצור יינות משובכים, וככל כמו איש
עסקים
שלא יודע לחשב את הנכסים ולעשות קצת יותר חושבים (אני מתכוון
קצת לחשוב היכן להשקיע, מי משקיע ביין כאשר יש לנו היי-טק או
בורסה)

ושוב הסיפור מתחיל מהתחלה, השבעה נשארו לבד,
פיתחו שוב בית תוכנה, וחיפשו שוב מזכירה - בשכר מינימאלי
בתנאים סוציאליים,
ואחרי שהתגרשה (כנראה כסף כן גורם לאהבה לאבד את השערות
מהראש)
היה שמור לה אותו מקום העבודה,
עם שבעה גאונים גמדיים, ואחת גבוהה שמכינה קפה ומדפיסה
מסמכים.

אז אגדות לפעמים שורדות לפעמים חייבות למצוא מישרה מלאה
ולהמשיך הלאה
כיום אי אפשר באמת לסמוך על לעבוד רק כאומן או כאגדה.
היבין יבין, התוהה שימשיך לחשוב.