זיקית אדומה / ליבי הבוכה |
כך פתאום, מדי מוקדם.
הוא הלך ואיתו מת גם ליבי.
לב שחלם רק אותו ואותי.
מי היה מאמין שהכל ייגמר?
אולי שם מעבר, עולם טוב יותר?
העיניים אדומות כל היום,
ולי נשאר רק לחלום.
ובחלומי רואה אני אותך,
עם החיוך המקסים שלך.
ועכשיו בליבי, הרגשה משונה
האם תעתוע, או שמא אמונה?
אך יודעת אני, בוודאות גמורה
שתקווה בליבי כבר לא נשארה.
מרגישה כמו נכה, בלי יד
וגם בלב נדפק לי צד.
להמשיך פה לזרום, רק איתך אצליח
לעולם לא אוכל אותך לשכוח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|