בלי דאגות הוא הולך לו
רק לחשוב הוא מנסה
בשמיים מביט ומהרהר בו
"מה הוא חושב לו העושה?"

אבן שלא ראה
או אולי מדרכה קצת שבורה
נתקעה ברגלו, הוא קיבל חבורה
ושוב הוא מהרהר
"אם לא הייתי מביט על ההוא -
הייתי מקבל את המכה הזו?"
אמר לעצמו "חדל מספיק להרהר!
הרי אינני רוצה שיקראו לי ז"ל כל כך מהר..."

ומאז הוא הלך רק ישר
אינו הוא פוחד משום דבר
אך בהיותו מעט לא מרוכז
ניסה להתעמק באיזה ענן שזז

ושוב קיבל מכה - הפעם מעמוד
אומר הוא לעצמו "זה כבר חשוד!"
והבין שלחשוב
מביא המון מכאוב

ניסה וניסה ללכת רק ישר
התאמץ נורא לא להסתכל לשמיים
אך לפתע דמעה מלוחה נזלה מעינו
ואינו הוא יודע מדוע

"האמנם להסתכל אל על
בא עם כאבים - חבל
אך אינני יכול להסתכל רק ישר"
הוא חשב
"אני אפספס לי את כל העיקר!"

עמד במקומו, הסתכל לגבוה,
וכך הצליח להבין
מדוע לפני-כן - החל הוא לדמוע