חני יודל / את מרגישה שלבד לך |
ולא יודעת למה
בוהה במכשיר שמריץ תמונות נעות
זו אשליה של עשייה
הזמן אז מתמלא לך
אבל בפנים נשאר עוד ריק מאד.
מחפשת משמעות
או עומק מינימלי
בין שבילים ורחובות צרים;
מרגישה קצת לא שייכת
אבל גם לא עוזבת
כי אין מקום שבו את מרגישה צבעים.
נוגעת לא נוגעת
במה שמכנים חיים
מתחילה, מתלהבת ואז נוטשת
וכבר קשה לך עם חצאים.
האוויר בריאות מאיים לבגוד בך,
לעיתים את שוכחת לנשום.
מועדת, קורסת, בקושי קמה,
ובינתיים שוכחת לחלום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|