|
שמים שקטים מתכהים
ורוח ערבית מלטפת לחי
רגלינו טובעות בחול
נזהרים
לא ליפול
עוד בריזה משחקת במים
המלחשים אל החוף
דוחקת אדווה אל אצבעותינו
ועינינו עוקבות אחר האופק הנצרב בשקיעה
כווייתו מאדימה עננים
וחום היום גווע אל קרירות המים
ופתאום אנו בם
מתסיסים אותם בחום גופינו
ואצבעותיי נלכדות בשלך
שפתיי בשלך
חזי בשלך
ובעוד השמש צולל אל ליל
אתה שוקע בי
ירכיי עוטפות אותך
לוחצות אותך לתוכי
עד תישק עטרת בגוש יוקד
אנקותיך מתערבלות בשלי
ושתיהן נבלעות בצריחת השחף
והוא - מצווח
שולח מבט נוזף אל הכובשים את חופו
הגלים מתגברים ודוחקים בך
מרפדים את הלהט הגובר
את קצב הטבע החודר
וחוזר
וחודר...
חול, שמים וים
מתמזגים אתנו לאחד
לאקסטזה לא יודעת שובע
המשחררת שחף בודד אל האופק
ונבלע בחשכה... |
|
|
הצרה עם התחלה
של קרחת היא
שאתה תמיד יודע
איך זה מתחיל
ועוד יותר גרוע
אתה בטוח איך זה
נגמר.
שאול מהמוסד
קירח מפה ומשם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.