את עכשיו על סף השער
כרטיס בכיוון אחד מזיע
לך
ביד
איש אחד
שואל אותך
"ארזת לבד?"
(לבד? אף פעם לא היית לבד, בגלל זה את עכשיו נוסעת רחוק)
את מהנהנת כן חטוף,
משתדלת לא לצחוק.
מישהו נתן לך משהו להעביר?
(נתנו לך זמן להעביר וגם אפשרות
לחשוב,
לנשום,
לכתוב)
"שום דבר"
את עונה
בקול בהיר
שוב נזרקת שאלה לאוויר
"יש לך משהו להצהיר?"
(להצהיר?
להשאיר, להכיר,
לאוויר!)
"לא"
את לו עונה
ומבטך כבר סב
מאחוריו
שם מדרגות נעות
אל על
אל ממלכה פטורה ממס
אל נימוסי הדיילות
(אייך לעזאזל אפשר לא
לעשן שתיים עשרה שעות?!)