קראת לי: "הנוצצת שלי"
ועניתי: "אתה כוכב אהבתי
האור שבשמש".
קיבלת אותי,
רצית אותי,
יצרת אישה חדשה
שאתך כמו בתולה,
והיא כאדמה הצמאה
לגשם סוחף מעצמה
אך, תמיד לא מספיק רוויה
רוצה ורק רוצה...
פרץ מלותיך אליי
כמו זהר על פניי
ואתה אומר לי: "את יפה"
ומוסיף: "אני אוהב אותך"
ואני משתוללת כחיה...
עכשיו, יושבת בחדרי
ורוחי כבר קצרה,
גופך כבר חסר לי
כאילו עברה שנה
מאז שיר הערש של אתמול-
אותה הצעקה הגדולה,
עדין מרגישה את הרעדה
וחושבת שאין מה לשאול
ואין מה לחקור-
רק לייחל שתמיד נגנח בקול
ונצא ביחד לאותו מחול.
28/01/03 © |
