|
קראת לי: "הנוצצת שלי"
ועניתי: "אתה כוכב אהבתי
האור שבשמש".
קיבלת אותי,
רצית אותי,
יצרת אישה חדשה
שאתך כמו בתולה,
והיא כאדמה הצמאה
לגשם סוחף מעצמה
אך, תמיד לא מספיק רוויה
רוצה ורק רוצה...
פרץ מלותיך אליי
כמו זהר על פניי
ואתה אומר לי: "את יפה"
ומוסיף: "אני אוהב אותך"
ואני משתוללת כחיה...
עכשיו, יושבת בחדרי
ורוחי כבר קצרה,
גופך כבר חסר לי
כאילו עברה שנה
מאז שיר הערש של אתמול-
אותה הצעקה הגדולה,
עדין מרגישה את הרעדה
וחושבת שאין מה לשאול
ואין מה לחקור-
רק לייחל שתמיד נגנח בקול
ונצא ביחד לאותו מחול.
28/01/03 © |
|
|
אתה יכול להיות
יוצר מוערך שכל
יצירה שלו
מומלצת בבמה, עם
200 מנויים,
ולהיות שנה וחצי
ברשימת היצירות
האהודות, אבל
בסוף תמיד תחזור
לאיפה שהתחלת.
לכאן, לריבוע
הקטן והכתום
והמסריח הזה,
לכתוב סלוגנים
שתהיה בר מזל אם
מישהו בכלל יטרח
להעיף בהם מבט.
בלונדה בהלם
חוזרת לשורשיה
השחורים, ועכשיו
באמת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.