כשהיית בהיריון איתי, את אמרת פעם,
שאבא היה הולך ברחוב לפנייך
ואם היה בור, הוא היה מודיע לך על כך
אבל כבר מזמן היית בתוך הבור.
אתמול נזכרתי במה שאמרת
וחשבתי לעצמי
מה היה קורה
אם היית נופלת, אם היית מקבלת מכה,
אם היה צורך בהפלה, אם לא הייתי נמצא.
אם לא היה אני, אז אולי עדיין היית כאן.
אני מביט בגורל דרך אבן
ומקלל בשקט.
לאחר מכן, מניח פרח
והולך.
אני אחזור בקרוב, אני מבטיח לך מרחוק
ויודע שאני משקר.
החלק הזה תם.
הגיע זמן להתקדם לחלק האחר.
אני לא אבכה עוד פעם, אמא.
אני מבטיח לך שלא אבכה.