כבר עבר זמן רב, מאז שכיבינו
את הכוכבים
הדולקים ביותר.
וכעת נותרו רק שאריות
של כוכבים
דולקים פחות
שאינם שואבים מספיק מן הכוח
לשוב ולדלוק כמו שהיו דולקים
בשמים שלנו -
שלך ושלי.

וחיפשתי נחמה בזרועות אחרים
ולעתים מצאתי אחת מדומה -
זרועות זרות, שלא שלך
בהן לא נשארתי יותר מזמן מה...

ומאז שכחת אותי
כוכב הצפון
שהגן, שהאיר, שהבטיח
המון
וכשלא עלה ירח בשמי לילה חורפי
כוכב הצפון שלי... נסוג גם איתי
ירח זועק אהבתו
כוכב הצפון לא מקשיב
הוא לאהבת הירח כבר לא ישיב...

בלילה חסר עננים, נשאתי עיני לשמים זרועי כוכבים
וחיפשתי אותך בנרות, כוכב הצפון
שעה שמטר כוכבים חצה את שמי הניאון.
לעולם לא אדע
האם גשם הכוכבים, שנשרו ללא די
היה מטר בכי הירח
או הדמעות שזלגו מעיניי.