בעין של צייר -
את קורנת הילה אקזוטית ולהט טרנסצנדנטלי
ומקור האור בחלל שמסביבך תמיד
ממוקם כך שתיראי כאילו תפיסה ויזואלית בת
תשע עשרה מאות וחצי הגתה אותך
הקיום הגופני שלך חסר קוים מוגדרים והוא מתמזג
במרחב שאף הוא איננו אדיש אלייך: יפה כמו
נערת קומונה שבקלות הייתה יכולה להיות זונת-צמרת
ששולחים לה מכתבי אהבה: איברייך
נשזרים אלה באלה בהרמוניה גולשת כמו השיער
והרמטית כהערצתי אותך המכחידה
כל צורך במכחול: את מצטיירת לתוכי כאילו אני קנבס.

בראש של במאי פורנו -
הישבן שלך יראה נהדר מהזווית הזאת והזאת והזאת
מונף באוויר והשפתיים שלך, מוצצת אולטימטיבית
לגמור במשיכת ראש אחור ואנחה מתוזמרת והליפסטיק שלך -
כמו חדש: חיוך פוטוגני מרוח בזרע שלי -
" you like my big fat cock baby?"
"yes, more please"
מה זה שחסר מעצורים בך ככה ומאיזה גיהנום
בוקעת ועולה האש הזאת שבך,
שאלף סצינות לא תכבינה?
כמה אנרגיה מינית יש בך
וכולה לשימוש ביתי - כולך שלי
הסרט הזה יוקרן כשתתפשקי, נפתחת בשבילי כמו נגן תקליטורים
תצרבי עלי אלף לילות ועוד לילה של תאווה, בובה,
אנחנו נהיה להיט ענק בקאן, שנינו -
אפריל סוויט וג'ימי לונג.

באהבה של אבא -
איך אני שומר ומגן ומגונן, שלא יקרה לך שום דבר רע
שהכל יעבור בשלום, המסע הגדול הזה, בלי כאב מיותר, ובלי פחד
מנשק את פצעי הילדה שלך, בת ארבע שנפלה
כמה אני אסיר תודה על הרגעים האלה
שאני יכול לנשק את הברך שלך וזה עובר
לנשק אותך וזה עובר
שתמיד זה יהיה ככה
שאנשק אותך וזה יעבור
שתמיד יישאר ככה הכל,
נופלת ואני מנשק אותך ונותן לך איזה ממתק ואיזה סיפור -
וזה הכל עובר.

בכאילו-סטואיות של פועל בניין
יושב על קורת ברזל בגובה שלוש מאות מטר
אוכל, בנחת, מקופסא, לוגם מהבירה,
זה הכי טוב בגובה הזה
והוא רואה אותה, בבניין ממול,
אולי על המדרכה למטה, כשהמעלית מטפסת,
בשימלת מיני אדומה או בחליפה מחוייטת,
יש לה את החיוך הבטוח של אלה שיודעים בדיוק
מה הם עושים
עד שהם מורידים את בגדי העבודה מעליהם, בסוף היום
וחוזרים להיות ילדים בלי שותף למשחק
והוא לא יכול לראות את תווי פניה בדיוק אבל
הוא כמעט יכול להריח אותה, בושם ושמפו וקרם גוף
וקצת ריח אמיתי של אישה, (כבר אחרי אמצע היום)
והוא יודע שאם היה בא אליה, דווקא אליה, בסוף היום
הוא היה מאושר, לפחות לכמה זמן,
אבל הבניין חייב להתרומם ואולי פעם אחת
הם מגיעים לרחוב בדיוק באותה שעה והיא רואה בעיניים
שלו משהו
שגורם לה לעצור.

בהערצה של תלמיד תיכון -
בנברסקה, אלף תשע מאות חמישים וחמש
חוזר הביתה ברגל באיזו שכונה חשוכה, כמעט בלתי נודעת
שברולט תכלת עצומה ופתוחה נעצרת ובתוכה:
בלונדינית: מתולתלת, שיער קצר, רכה, שמלה לבנה -
היא קצת שיכורה או שככה היא מדברת?
"hop in kid"
והוא פותח את הדלת ועולה והם נוסעים. לאן?
היא נוהגת ומעשנת, הוא - עיניים קרועות לרווחה
והם נוסעים ומדברים כל הלילה, האגדה מספרת
שבכבישים נידחים במערב התיכון
אפשר לפעמים לראות, אם מחכים בסבלנות בחושך
שברולט פתוחה נוסעת בקצב דמיוני אבל בלי למהר
ומאחוריה, כשובל של מטאור,
צחוק מתגלגל וצעיף שיפון ארוך כמו של פעם -
ומשהו זהוב.

בלב של גבר -
משתוקק לקחת אותך ולהוליך אותן לאנשהו
חדש ישן וטוב
ידיים לעטוף אותך רגליים לבוא אלייך חושים להשתגע בך
מרקחת פלא, טעימה כמו ריבה מקליפות תפוזים ומריחה
כמו ספר חדש: כמו מכוון אלייך, כמו נעול,
על האגן שלך, קשתי, נמרי, מרווח נדיב בין ירכייך, בג'ינס ובכלל
-
את תהיי יפהפיה בהריון
אני אעשה ממך אישה
אני אעשה ממך אמא
את תעשי אותי

מה שתרצי שאהיה.