אור מלא / חדר-מלחמות |
ולחפור קבר בשביל
הרגשות שלי.
להניח אותם על
זרי קוצים, ולשים
במים (כאילו שלמים יש איזשהו
כוח לרפא את מה שהזמן לא הצליח).
אנוכי
ארון-מתים חי המהלך
בין קברים אנושיים,
בין אשפות רגש המונחות
בקביעות אצלי בחצר.
ואנוכי עומדת
יחפה, על רצפת
חדר-מלחמות
על רצפת העולם
הקרה, המושכת
אותי מטה, אל
אדמות-יגעים רמוסות.
אסור לעצור את
מה שממילא יעצר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|