בלילה כשזה רק אני והכוכבים,
העיניים קצת פתוחות, כל הפחדים חודרים.
כל המחשבות כמו ציור על התקרה,
שום דבר לא השתנה מאותה תקופה קשה.
ואז בבוקר השמיים בהירים,
הכל נהיה קשה זאת על הפנים רואים,
מחכה לסימן ושום דבר לא בא
פוחדת מיאוש ושתלך ממני התקווה.
קשה לי לבד אך קשה גם ביחד
רוצה אנ מלאך שיסתכל מהצד
שיבין את רגשותיי וייפול לזרועותיי
לדאוג ללטף ולאהוב בלי די.
שוב מגיעים לאותה נקודת התחלה
כעס דיכאון והבכי שלה
גורמים לי לחשוב על מהות החיים
אז תגידו לי מה... מה בסוף עושים
כשיגיע הנצח אותו ארצה לקבל
בחיוך על פניי ושמחה עמוק בלב.
שיידעו כולם שלא נשארתי לבד
ושגם אני מצאתי לי אחד. |
