יום אחד קרה לי שהחלטתי להתאבד ובהתאם למסורת להשאיר מכתב
פרידה שיכלול את נימוקי למעשה וחתום ב-"שלום עולם אכזר"
הנוסטלגי.
הכנתי חבל כתוכנית א' וכדורים כתוכנית ב' בניתי קורה כדי לתלות
את החבל והבאתי קופסא כדי לשים בה את הכדורים (שדרך אגב היו
מסוג משובח אני חייבת לציין). נעלתי את הדלת, ניתקתי את
המזכירה, סגרתי את החלונות ועשיתי כביסה. תליתי אותה וחיכיתי
שתתייבש ולבשתי את מכנסיי הטובים, שאכן כשימצאו אותי אני אהיה
לבושה כמו שצריך.
לבסוף ביטלתי דייט שהיה מתוכנן, שכן אני עוד מעט הולכת לעזוב
את העולם. שטפתי כלים, ניגבתי רגליים והתכוננתי להתאבד בעוד
כמה זמן ואז פתאום נזכרתי - המכתב. אוי איך שכחתי הרי אי אפשר
להתאבד בלי מכתב. אז ישבתי והכנתי מכתביה ריחנית אחת מאוסף
שהיה לי והתכוננתי לכתוב נימוקים וסיבות טענות ומענות, אבל לא
הצלחתי למצוא סיבה ולו אחת להחלטתי להתאבד...
ומה מוסר ההשכל אתם תוהים?
לחשוב על סיבות לפני שמתאבדים...