מותה יבוא לה בשקט.
לא עוד תצא לגעור בילדי השכנים
שיפסיקו ללכלך את הרחוב.
רחוב שטרן שלה לא יבחין באובדן -
הוא אכזר מכדי להקדיש תשומת לב,
וגם כך יש לו מספיק בעיות משלו.
בעוצמת השינוי תוכל להבחין
רק אם תתבונן מקרוב בצלמיות הזכוכית העדינות, שעל המדף בסלון.
אבק דק יכסה על הכל, ויבהיק בבדידותו.
והיא בדידות עמוקה מזו,
של אדם הנאבק לבדו כל חייו
וחי לבדו במאבקיו.
וכעת -
מבקש רק למות.
לבדו, בדממה.

שיר על דודה פאניה
שהלכה לעולמה הרבה שנים לפני שמתה באמת