ולפתע, בטרם התגלתה שמש
מעל רכסי שומרון,
פסקתי על פרישה מהדרך הסלולה
ועל פנייה לדרך השדות ולמרבדי הירק.

בעודי פוסע בדרך החדשה,
מביט אני סביבי,
למראית עין אין עוד איש מלבדי,
המהלך לו בחלקת האלוהים המסתורית

אך הנה ורואה אני שביל נחש
קוטע את דרכי
והנה מביט אל השמים ורואה להקת ציפורים
חולפת מעל לראשי,
ומתחתי תווית רגליה של חיפושית
שהושארה כחותם בחול הספוג טל בוקר,
מביט לאופק ורואה את שמש הבוקר
עדיין מבצבצת מבין שמיכת העננה האפרורית.
שביל חיים -
אינני לבד בחלקת גן עדן זו.

ובעודי חולף על פני פרדסים
רואה אני קוקייה ולה כנף שבורה,
גם היא לבסוף הגיעה
למקום שלוות עולמים זה.