מה-מה/ מעיין אלעזרמתהלך לי בארץ שוממת, אין חיה ואין צמח ואין אדם.
דממה סוחפת מקיפה אותי ומושכת אותי אל תוך השקט, הנעלם.
הרים נישאים אל הגובה וגבעות קטנות קורצות לעברי - מזמינות כל כך.
העולם נצבע בגווני חום וצהוב. מתעתע בי, ואני מוכרח-
לקלוט באוזני כל פיסה של שקט,
לעלות מדרונות תלולים וגבעות,
לראות בעיניי כל גוון וצבע
והרבה אנשים רצים בחולות.
חוות ממשית אפריל 2004.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|