רואן קנדל / החדר הלבן |
ואני מרגיש בבית משוגעים.
אני כבול בתחבולות,
ומאבד שפיותי מכך.
חוש אחר חוש אובד לי.
רוצה לשמוע קולות מלבד שלי,
להריח ריחות חדשים
ולראות מקומות אחרים.
איני יכול
אני נעול בעולם הקטן שלי.
לא נותנים לי לצאת
והמצב מחמיר עם הזמן.
זמן,
זה מה שאין לי שיש לכולם,
או לפחות כך אני מרגיש,
בחדר הלבן המחריד הזה.
בחדר הסמוך בטח יש מישהו,
מישהו שדומה לי שגם רוצה לצאת.
רוצה לברוח מהכל ולהיות חופשי,
חופשי מהחדר הלבן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|