שלום אממ... אתם יכולים לקרוא לי פשוט זומבי. אממ... למה
זומבי?
טוב, הרבה שואלים אותי תשאלה הטיפשית הזאת. ואולי בגלל שהם לא
מבינים או שהם לא רוצים להבין ושואלים אותי או שהם סתם טיפשים
וקשה להם לקחת דברים ולא לשאול יותר מידי שאלות מיותרות!
בכל מקרה, זומבי, חי מת, מין גוויה מהלכת, רקע של בית קברות
אפלולי וחשוך באמצע ליל ירח מלא ויללות הזאבים. מפחיד, לא אותי
בכל מקרה, כן, ואז באים כל ה"חכמים" למינהם ואומרים: "כן זה
בגלל שאתה בכת השטן..." ואני עונה להם: "מה הקשר? אני בכלל לא
בכת השטן". והדו שיח הזה ממשיך לזה שהם מדברים על המוזיקה
החולנית שאני שומע, שכל מה שמדברים בה זה שחיטות של חתולים
ומוות ודם וכל מיני דברים חולניים, ואני פשוט אומר שאני אוהב
את זה. ותסלחו לי, אבל אני חושב שלכל אחד יש את מה שהוא אוהב
ואני אוהב מוות ושחיטות וכל השטויות האלה. ואולי זה חלק מגיל
ההתבגרות ואולי אני מושפע מלהקות ששרות על ניסור בני אדם
וסגידה לשטן אבל לא להיסחף. בכל מקרה, איפה הייתי, אהה כן...
זומביים... בכל מקרה, תקופה אפלה ביותר בחיי האפלוליים,
בדידות, כישלון בכל מקצועות חיי, אם זה לימודים, אהבה, חיי
חברה, מוזיקה, משפחה. ובעיקר ההרגשה הפנימית העצמית שלי.
ובאיזה שלב פשוט מרגישים מתים, ולא משנה עד כמה אני חיי אני
מרגיש כל כך מת שאפילו מבדיחות הכי מצחיקות אני לא צוחק ולא
מחייך. ואני שומע ת'מוזיקה הכי כבדה ואם יש מישהו שמבין במטאל,
אז להקות כמו קאניבל קורפס או דייסייד או מורטישן ועוד להקות
כאלה שפשוט הכל בא ועוזר לי להוציא ת'עצבים שלי, חוץ מהנגינה
הברוטלית והמחרידה. עכשיו כשאני מרגיש מת מבפנים, אבל חיי
מבחוץ, אני איכשהו מעצב לעצמי דמות והדמות היא בעצם: זומבי.
אז למה זומבי?
למה, הרגע הסברתי. אז למה אתם עדיין שואלים תשאלה המזדיינת
הזאת?!
אביב למה אתה הולך רק עם בגדים שחורים?
למה הלהקות האלה שאתה שומע צורחות?
למה אתה לא מחייך?
אביב... אביב... אביב...
ואחר כך לא מבינים למה אני רוצה למות...
ומה שנשאר לי זה להישאר... ז ו מ ב י...
עד שיגיע היום שמלשוטט בבתי קברות אני פשוט ייכנס לי לאיזה קבר
וישכב לנוח... לנצח!